ביאור:בראשית יט כד
בראשית יט כד: "וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהוָה מִן הַשָּׁמָיִם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט כד.
וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם[עריכה]
(אילן סנדובסקי)
עובדות מהכתוב והידוע:
- סדום נמצאה באזור השבר הסורי אפריקני, מצפון או דרום לים המלח.
- השבר הסורי אפריקני חשוף לרעידות אדמה והתפרצויות געשיות.
- לא נמצא הר געש באזור סדום.
- בים המלח נמצאים מלחים בריכוזים שונים מכל ים אחר. הירדן מביא מלחים מהצפון, מאזורים של פעילות וולקנית.
- אזור סדום היה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר" (ביאור:בראשית יג י). ישנם מספר מעינות של מים מתוקים במדבר יהודה, אולם לא נראה שסדום קיבלה כמות זעומה של מים. אם ים המלח היה מלוח מדי כבר בתקופה ההיא, אז סדום היתה חייבת להיות מצפון לים המלח כדי להיות 'גן אלוהים כארץ מצרים'. אם ים המלח לא היה מלוח בזמנו, אז סדום היתה יכולה להיות גם בדרומו.
- אחרי החורבן סדום נמחקה כלא היתה. נכון להיום, הים הוא מלוח במיוחד ואין הרבה צמחיה סביבו. הירדן משקה את צפון ים המלח אבל זה לא נראה כ-"גַן יְהוָה".
- האזור לאחר החורבן אינו פורה עוד ולכן גם אינו כה מבוקש, וזו הסיבה שלא נוצרה חברה נוספת ששמרה ברוע לב על האזור מפני זרים מתנחלים.
- לאחר הפיכת סדום העיר הראשית והחזקה באזור היא יריחו.
מה כתוב על החורבן:
- לא נאמר שהאדמה רעמה ורעדה - זאת לא היתה רעידת אדמה.
- באזור ים המלח אין סימנים של התפרצות געשית - זאת לא היתה התפרצות געש.
- "ויַהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם ... מִן הַשָּׁמָיִם" - מטאור בא לכדור הארץ, נשבר באטמוספירה וירד כמטר של "גָּפְרִית וָאֵשׁ" על אזור סדום.
- נאמר שאברהם ראה: "וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן" (ביאור:בראשית יט כח). כלומר, ענן לבן של אדי קיטור עלה מים המלח והסביבה בגלל החום הרב, כמו כן עשן שחור של שריפת עצים עלה כמו מהכבשן. לא נאמר שאברהם הרגיש רעידות או אבק ואפר שלרוב נפלטים בעקבות התפרצות געשית.
- ריח של "גָּפְרִית" לרוב מופיע בהתפרצות געשיות, אך יכול גם להיווצר ממטאור או מקרקע לוהטת המכילה גופרית (בהנחה שהחומר שכונה אז גופרית זהה לגופרית בימינו).
- אחרי המטר שנמשך מספר שעות היתה רגיעה מוחלטת: אין רעידות לוואי או פעילות וולקנית נוספת, אין מטר של אבנים ואין ענני אבק ואפר שמכסים את השמים ואת האדמה.
- עוד לפני המטר נאמר על חמשת המלכים אשר "כָּל אֵלֶּה, חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים: הואּ יָם הַמֶּלַח". אולם מהניסוח "הואּ יָם הַמֶּלַח" כאילו נשמע 'הוא ים המלח היום', הלוא גם עמק השדים וגם סדום לא התקיימו כאשר נכתב התנ"ך, ואולי בתקופה ההיא הימה הזאת היתה של מים מתוקים.
בהקשר לסדום והמטר נאמר: "ותַַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; ותְַּהִי, נְצִיב מֶלַח" (ביאור:בראשית יט כו). כלומר, מלח מעורב במטר של חלקיקים הבא ממטאור הנשבר באוויר (אולי גוש מלח מהמטר פגע במקום שבו עמדה אשת לוט).
אחד מהמאפיינים של כוחו של אדוני הוא שנסיו המכוונים אפשריים מדרך הטבע או בעזרת טכנולוגיה מודרנית. כלומר, חייב להיות הסבר מדעי המסביר את שקרה בסדום.
איך קרה שגן פורח הפך למדבר מלוח ממטר משמים?[עריכה]
- אפשרי שמטאור של מלח (כולל אחוז גבוה של ברום) נע בחלל לכיוון סדום. הוא התחמם באטמוספרה, נשבר לחלקים קטנים, התלהט ופגע באזור עמק השדים ובערי הככר. המים באזור רתחו לאדים וכל העצים והבתים נשרפו ככבשן. המטאור אולי הביא למקום מלח בכמות גדולה וגרם לים המלח להיות מלוח יותר ולא מתאים לגידול צמחים ודגים. תערובת המלח בים המלח שונה מהתערובת באוקיינוסים ובים תיכון, כלומר מטאור מיוחד נפל באזור הזה בלבד והוסיף מלח נוסף ושונה למלח שהיה קיים בימה, וזה מה שעשה את ים המלח כה מלוח.[1]
- אפשרות אחרת היא שהמטאור פגע באדמה ושינה את פני האזור כתוצאה מכך, מי ים המלח הציפו את עמק השדים וזיהמו את האדמה, ואולי אף קברו את סדום בצפון (או בדרום) ים המלח.
- ניתן לראות שהתזמון של הפגיעה היה ידוע ולא ניתן לשינוי על ידי המלאכים, ולכן המלאכים היו חייבים למהר ולסלק את לוט ומשפחתו, "ויַָּאִיצו הַּמַּלְאָכִים בְּלוֹט" (ביאור:בראשית יט טו).
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אין צורך להתפלא שמטאור של מלח פגע בכדור הארץ כי רוב המחצבים השונים על כדור הארץ גם הם מרוכזים במקומות מסוימים ולא מפוזרים אחיד על כל כדור הארץ. כל אתר של מינראל, שלא הובא על ידי שקיעה במים או נמצא בריכוז גבוה בלבה של כדור הארץ, מיצג פגיעה של מטאור שהכיל ריכוז גבוה של המינראל הזה.